החלטה בתיק בר"ע 303/08

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 15.1.08, במסגרתה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, בגין איחור בהגשתה. מתברר כי המבקש הגיש בקשה להארכת מועד ובקשתו נתקבלה על ידי הרשם. מכאן שבקשתו לרשות ערעור לא הוגשה באיחור. הואיל והמבקש לא ציין זאת בבקשתו, מידע זה לא היה לפניי עובר לדחיית הבקשה לרשות ערעור. בנסיבות אלו אני מקבלת את הבקשה לעיון חוזר ומבטלת את החלטתי מיום 15.1.08.

לגופו של עניין, המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט כרמי מוסק) בו נדחתה תביעתו כנגד המשיב. בכתב התביעה טען המבקש כי על המשיב לשלם לו סכום של 4,000 ש"ח, המהווה חלק מהתמורה שקיבל המשיב מעיריית בית שמש בגין עבודות אינסטלציה שביצע עבורה. לטענת המבקש הוא סבל במשך זמן ממושך מנזילת ביוב, שמקורה בצינור ביוב השייך לעיריית בית שמש. המבקש פנה לעירייה, וזו אישרה לו לבצע את התיקון בעצמו, מאחר ולא היה לה את התקציב הדרוש לעשות כן. בעקבות זאת, המבקש תיקן את המפגע. עלות התיקון, בה נשא המבקש, הייתה 4,000 ש"ח. ואולם, גם לאחר התיקון שבוצע, נזילת הביוב נמשכה. נוכח זאת פנה המבקש בתלונות למשרד הבריאות, וזה חייב את העירייה לבצע את התיקון. העיירה פנתה למבקש וביקשה ממנו כי יגיש לה הצעת מחיר לביצוע התיקון. בעקבות זאת, פנה המבקש למשיב, אינסטלטור במקצועו, וביקש ממנו הצעת מחיר לביצוע התיקון, והמשיב מצדו העביר למבקש הצעת מחיר. לטענת המבקש, בשלב זה הסכימו הוא והמשיב כי המשיב יוסיף להצעת המחיר המקורית שלו סכום של 4000 ש"ח, כגובה הסכום שהמבקש שילם עבור ביצוע התיקון הראשון, ולאחר שהמשיב יסיים את עבודתו ויקבל את התמורה מהעירייה, הוא יעביר למבקש סכום של 4000 ש"ח. לטענתו, המשיב אכן הוסיף סכום של 4,000 ש"ח להצעת המחיר המקורית, ביצע את העבודות, וקיבל את תשלום מהעירייה בהתאם להצעת המחיר המעודכנת, אך לאחר מכן סירב להעביר לידיו את אותו סכום של 4000 ש"ח, וזאת בניגוד לסיכום ביניהם.

ביום 4.6.07 התקיים דיון בבית משפט קמא. המשיב, אשר נמנע מלהגיש כתב הגנה, לא התייצב לדיון, והמבקש ביקש מבית המשפט כי יינתן פסק דין בהעדר הגנה. בית משפט קמא קיבל את תביעת המבקש וחייב את המשיב לשלם למבקש את סכום התביעה בצירוף הוצאות. עוד באותו יום פנה המשיב לבית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בהעדרו. לטענת המשיב, הוא איחר לדיון איחור של מספר דקות בשל ביקורת של משטרת התנועה. בית משפט קמא קבע את התיק לדיון במעמד הצדדים. בדיון, שהתקיים ביום 4.9.07, קבע בית משפט קמא כי "בכפוף שהנתבע יגיש את הדו"ח תוך 4 ימים, יבוטל פסק הדין". לאחר מכן שמע בית משפט קמא את טיעוני הצדדים לגופו של עניין.

גרסת המשיב, כפי שהובאה על ידו באותו דיון, הייתה כי לא היה לו שום סיכום עם המבקש, וכי ההבדל בין הצעות המחיר היה נעוץ לא בהסכם כלשהו עם המבקש, אלא בשינויים שחלו בדרישות העירייה בנוגע לביצוע העבודה.

ביום 16.9.07 ניתן פסק דינו של בית משפט קמא מושא הבקשה הנוכחית, במסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש.

בית משפט קמא העדיף את גרסת המשיב, לפיה השוני בין הצעות המחיר נבע מנתוני עבודה שונים, ולא מסיכום בין המשיב לבין המבקש. בית משפט קמא הוסיף כי ממילא לא ניתן לקבל את טענת המבקש לפיה הוא והמשיב ניסו לרמות את העירייה ולהוציא ממנה כספים באופן בלתי חוקי.

המבקש, כאמור, לא השלים עם פסק הדין והגיש את הבקשה שלפניי. לטענתו, המשיב לא הגיש מעולם את דו"ח התנועה כפי שנדרש ממנו, ועל כן לא היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן ביום 4.6.07. עוד טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא משקבע כי ההפרש במחיר בין ההצעות שהגיש המשיב לעירייה נובע מההבדל בין נתוני העבודה, שכן עיון בהצעות המחיר מעלה כי אין ביניהן כל הבדל. לבסוף טוען המבקש כי אין מדובר בניסיון להונות את העירייה, וכי כל דרישתו הייתה כי יושבו לו הכספים אשר הוציא מכיסו על תיקון הביוב, דבר שהינו באחריותה של העירייה.

לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי ושקלתי את טענות המבקש, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. אשר לקביעת בית משפט קמא לפיה ההבדל בין הצעות המחיר השונות אינו נובע מסיכום בין המבקש למשיב אלא מנתוני עבודה שונים, המדובר בקביעה עובדתית, שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשכמותה, וזאת במיוחד מקום בו מדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות (ר' החלטת כב' השופט ענבר בבר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראלים בע"מ נ' מאיר(החלטה מיום 3.4.08)). יתרה מכך, גם אם אצא מנקודת הנחה לפיה גרסת המבקש היא נכונה, הרי שהיה על המבקש, ככל שביקש לקבל החזר כספי כלשהו מהעירייה, לפנות בעניין זה לעירייה או לערכאה המוסמכת. אך מובן הוא כי הדרך לעשות כן אינה בהגשת הצעת מחיר פיקטיבית לעירייה. נוכח זאת, הבקשה אינה מגלה טעם כלשהו להתערבות בפסק דינו של בית משפט קמא.

אשר לטענת המבקש לפיה משלא המציא המשיב את הדו"ח לבית המשפט קמא, בית המשפט היה מנוע מלבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, אין לקבלה. בית משפט קמא אכן קבע כי פסק הדין יבוטל בכפוף להמצאת הדו"ח, והדו"ח לא הומצא. ואולם, מדובר בהחלטת ביניים של בית משפט קמא אותה רשאי היה לשנות. מששמע בית משפט את טענות הצדדים לגוף העניין והשתכנע כי דין התביעה להידחות לגופה, שכן גם בהנחה כי יש ממש בגרסת המבקש, המדובר בניסיון להונות את העירייה שאין להשלים עימו, היה בית משפט קמא רשאי לבטל את פסק דינו הקודם, שניתן בהעדר הגנה, וליתן פסק דין חדש.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים. 

ניתן היום, ח' בניסן תשס"ח (13 באפריל 2008), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: